אדריכלות-המרחב הביקורתי מאת פול ויריליו פורסם לראשונה בשנת 1984 ומאז אינו מפסיק להכות גלים. הספר הנו מסה, לעיתים מניפסטית-אפוקליפטית, המהווה נקודת אמצע בעבודה רחבה ומפוארת שפרסם ויריליו משנת 1966 ואילך, והיא נחשבת בעיני רבים לחיבור החשוב ביותר שלו. בספר זה מציג ויריליו את עיקרי תפיסתו על הקשר שבין מרחב, זמן, חברה וטכנולוגיה, תפיסה שעליה הוא מוסיף להרחיב עד היום.
יריליו טוען בספר זה כי המרחב-זמן החדש מביא, בין היתר, להתפוררות העיר, לביזור, לדה-צנטרליזציה של אוכלוסיות ולשינוי בתפיסות הטריטוריאליות והריבונות המדינית. תופעות אלו גורמות לכך שהעיר, ויותר מכך המרחב, אינם משמשים עוד כלי לקיום חברתי ואישי או אמצעי קיום ביקורתי. מצבו של המרחב הוא קריטי מאחר שמבנהו החדש והמדולדל מנוצל לצבירת כוח באופן קולוניאלי, כזה המנשל אינדיווידואלים וקבוצות מזכויותיהם. העיר על מרחביה איננה עוד הפוליס שבה מתרחש האקט הפוליטי; היא מאבדת ממעמדה כטכנולוגיה המושתתת על חוק וסדר. מהירות האור המפלחת את המרחבים האורבנים מעניקה לשולטים בה את עמדות הכוח. היא דוחקת את חסרי האמצעים לפעולות טרור, למלחמה ולאנרכיה....לספר מצורפת הקדמה של ערן נוימן. מצרפתית: אורית רוזן. מצב טוב מאוד.