ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות-כך היינו אוטוביוגרפיה שכתבה רות איש כסית.
החל מתקופת ילדותה, עד שעברה לתל אביב ופגשה את מי שהיה בעלה לעתיד, האיש הכי מצחיק בעיר - משה איש כסית.
סיפור חברות שהפך לסיפור התאהבות לא שגרתי, בתוך האוירה הפרועה והמרדנית של שנות ה 70 וה 80 של תל אביב.
אסי דיין ז"ל כתב: "רותי איש כסית הייתה נשואה למויש'לה איש כסית, אולי הטוב שבידידי, שהלך לעולמו כאילו נפטר בטרם עת מכל הפנאי הזה ותוך חוסר התחשבות בחבריו שנשארנו, כפי שנהג לומר: "לקחת הכל... אבל במידה". לשמחתי גיליתי שהמדובר בסופרת אשר כתבה תיאור מבריק, מדויק ומעורר התפעמות של התקופה, האנשים והנופים, של מי שהשקיפה על מחוזות חייה וחיי מנקודת ראות של מי שמעז, כפי שניסח אנדרה ג'יד: "הכתיבה הטובה תחילתה בשיגעון וסופה בהיגיון".
רותי לא מוותרת על הגובה המוחלט של העיניים המתבוננות בדור וחצי של אנשים שלקחו את חייהם ופיזרו אותם בין התפל לנעלה, בין האסור והאסור יותר... בדיוק נמרץ של חולשותיה האנושיות, היא ניגשת לעלילה הסוערת, המסוממת, היומיומית, הטריוויאלית והכמעט באנאלית של "כל המרד הזה"...
עם תחושת העל-זמניות שהספר יוצר בקורא, אפילו כשהוא עדיין מבכה את מות ידידו היקר, אבל מאושר לדעת שהשאיר אחריו אישה ברוכת כישרון שיותר מראוי לראות את ספרה על מדף הספרים שלנו."
בספר צילום אחד.עטיפת איור בשער האחורי תמר איש כסית.
מצב טוב מאוד 386 עמודים.