פרוזה תרגום הוצאת נהר-ונוס מאיל סיפור פנטסטי נפלא מאת פרוספר מרימה-ביולי 1834 יצא מרימה לדרום צרפת, למסעו הראשון כמפקח. על גדות נהר הרון גילה פסל משונה של ונוס, אלת האהבה הרומית; ובהמשך הגיע לעיירה איל, הסמוכה לגבול הספרדי. במסע אחר, לחבל ברטאן, נגלה למרימה פסל ונוס נוסף, מוזר אף יותר מן הראשון. כל הרשמים הללו נמזגו בנובלה "ונוס מאיל" (1837). המספר הוא בן דמותו של הסופר: מפקח על המונומנטים ההיסטוריים, המבקר בעיירה איל. מארחו הוא האדון דה פראוראד, ארכיאולוג חובב שגילה באדמתו פסל מסתורי של ונוס. בעת הוצאתו מן האדמה והעמדתו על כנו, נפל הפסל וריסק את רגלו של אחד הפועלים. כתוצאה מכך החלו תושבי איל לייחס לאותה ונוס משונה כוחות על-טבעיים מסוכנים. המספר, נציג הממסד הפאריזאי, הוא אדם נאור מכדי להאמין ברעיונות מסוג זה. עם זאת הוא מודה שעיניו המבהיקות של הפסל "יצרו מעין אשליה שהזכירה את המציאות, את החיים", ואין הוא יכול להימנע מתחושת מבוכה לנוכח אותו מבט מהפנט. הוא משתאה בעיקר אל הניגוד בין יופיה המושלם של הדמות לבין ארשת פניה האכזרית...
תרגום מצרפתית והערות: ראובן מירן.אחרית דבר: משה רון.
ספר חדש. 85 עמודים.
קרא עוד...